בוב מארלי חי בסרט

מארלי, הסרט. בוב מארלי, הזמר. מה כבר לא נאמר ודובר על האיש והאגדה, במובן הקלישאתי ביותר של המילה. מה אנחנו יודעים? הביא את הרגאיי למערב, היה מעורב בכל מיני משברים פוליטיים בג’מייקה, ובסוף מת מסרטן בתחילת שנות השמונים.
הסרט, שיצא לאחרונה  (2012), מנסה לקרב אותנו קצת יותר, במגבלות הארכיון והזמן שחלף, אל בוב מארלי האדם, אל הרקע שממנו הגיע, אל חברי הילדות, אל המשפחה וכו’.

הסרט מתחיל ממש מאותו הצריף שבו התחיל בוב את חייו, ממשיך עם התגלית שמפתיעה בכל פעם מחדש על אביו לבן העור נורבאל מארלי, תחילת דרכו המוסיקלית, שמצאה אותו מופיע בחליפות!!! יחד עם להקת הווילרס המקורית, וכמובן כל הדרך אל ההצלחה המטאורית עד מותו. אני לא אסקור כאן את כל חייו כי בשביל זה יש את וויקיפדיה ואת הסרט. אבל כמה אנקדוטות מעניינות…

נורבל מארלי

אביו של בוב מארלי Norval Marley

מעבר לאב הלבן, כאמור, תחילת הדרך הייתה שונה לגמרי מאיך שאנחנו מכירים את בוב מרלי…חליפות של חבורת לאפלפים – ילדים טובים

. אחד הדברים היותר מעניינים היה לגלות את חברי הילדות של בוב. כמו גם את חברי הלהקה אשר התחלפו והוחלפו בקצב מסחרר, לא פעם כרגיל בלהקות, סביב ענייני אגו כאלו ואחרים. ריטה מארלי אישתו החוקית של בוב מספרת באופן נגה קמעה על מערכת היחסים שרחוקה ממונוגמית שניהל בוב. עיון קצר בוויקיפדיה מלמד שלבוב 11 ילדים מ 7 נשים שונות ושלמשל בשנת 1972 נולדו לו 3 ילדים מ 3 נשים שונות וכל זאת בתקופה של 3 שבועות!!! (3 סימני קריאה). מעט מאותם ילידם מתראיינים גם בסרט. מעניין לשמוע את בתו סדלה מארלי (הקרויה על שם אמו של בוב) מספרת על משפחה שנחשבה משפחה של סטלנים דבר שהרחיק ילדים מלהיות חברים שלה…

תאור התקופה של בוב בלונדון בשנת 1972 יחסית מצומצם אבל יש דגש פרטני על נסיון ההתנקשות המוזר והכושל בעליל שבוצע בו בג’מייקה בשנת 1976, כמו גם תיעוד מרגש של הקונצרט יומיים אחרי נסיון התנקשות זה, קונצרט בשם Smile Jamaica.

כמובן שהקונצרט המפורסם שהתרחש בשנת 1978 One Love Peace Concert שבו העלה בוב את ביבי ואבו מאזן של הימים ההם ראש הממשלה מנלי ויריבו הפוליטי, אדוארד סיגה על במה אחת ללחוץ ידיים מתועד למופת כולל ראיון עדכני עם אותו סיגה. לצפייה ברגע העלייה לבמה  – לחצו כאן או העבירו ל-1:19:40 בתוך הסרט.

תחילת הדרך – ילדים טובים בחליפות – בוב מארלי במרכז

אנקדוטה מעניינת נוספת היא שבסיבוב ההופעות של Uprising אלבום האולפן האחרון של בוב שיצא בחייו, ההופעות בניו יורק היו באופן רשמי למעשה של להקת Commodores ובוב הופיע אחריהם לכאורה.

גם לחודשי חייו האחרונים של בוב ניתן דגש בסרט. מעניין לגלות שהכל התחיל באיזושהי פציעה טורדנית ברגל בשנת 1977 שדרשה קטיעה זניחה של חלק מהבוהן כחלק מאבחנה של גידול סרטני. בוב לא שיתף פעולה, ממניעים דתיים של דת הרסטאפרי לגבי שלמות הגוף (אני לא בטוח שצריך אמונה כדי לא לרצות להוריד אברים בגוף) ואולי גם סתם מניעים של חוסר עניין במחלה. לבסוף בוצע ניתוח מצומצם יותר אבל החלק החמור היה הזנחה והתעלמות מבדיקות מעקב שהובילו למעשה להשתוללות של סרטן בכל הגוף כאשר הסימפטום הראשון היה התקף אפילפטי באמצע ריצת ג׳וגינג בסנטרל פארק בניו יורק במהלך סיבוב ההופעות של האלבום Uprising בספטמבר 1980.
הרופאים ציוו על בוב הפסקה מיידית של כל פעילות אך הוא התעקש על עוד מופע אחרון בפיטסבורג שתוכנן ל 23 בספטמבר. ישנו תאור מרגש בסרט על הנסיעה לשם, איך בוב ביקש שיעמדו לידו למקרה שיתמוטט וכו׳…המופע הסתיים בשלום ומושמעים בסרט צלילים אחרונים מהמופע  ומילות פרידה של בוב (המופע קיים כולו ביוטיוב באופן פיראטי ובאיכות ירודה אבל יצא לפני מספר שנים באופן רשמי).

בהמשך מתוארים בליווי תמונות נדירות ועצובות חודשיו וימיו האחרונים של בוב כולל תאור הלילה העגום שבו נפרד מהראסטות וגם תאור יום ההולדת האחרון שלו, כאשר כבר לא יכול היה לנגן עקב ארוע מוחי שעבר כחלק מהשתוללות המחלה.

החלק האחרון שובר לב אבל ממחיש את חוזקו של בוב ואת גורלו העצוב. הסרט מסתיים בתמונות מרגשות ממסע לוויה שנראה כמו של מנהיג מדינה עת הוחזר ארונו לג’מייקה אחרי כחצי שנה בגרמניה ועוד 3 ימים אחרונים במיאמי (בעודו מנסה להגיע לג’מייקה) שם נפטר כאשר משפחתו לצידו.

יש לציין, שאחרי סיור קצר בוויקפדיה, מסתבר שמספר לא קטן של חברי הווילרס לדורותיהם מתו בנסיבות טראגיות שכוללות בעיקר התנקשות בחייהם דבר הממחיש את קשיי חיי היום יום בג’מייקה הקיימים עד היום.

גם אחרי צפייה בסרט, קשה לומר מי היה באמת בוב מארלי. בוב הקפיד להתראיין מעט מאוד, אולי בצורה מושכלת ואולי סתם כי לא התחשק לו. מיעוט הראיונות האישיים מקשה קצת על הבנה ברורה לגביו אבל הראיונות עם סביבתו נותנים המון על הרקע והמקום ממנו בא ואליו הוא צמח ונהיה לאגדה.

מעבר לפרטים שהזכרתי, אחד הדברים המפתיעים בסרט הוא כמות החומר המתועד ואיכותו שקיימת סביב מארלי. אין ספור הופעות מתועדות גם מתחילת הדרך, הקלטות אולפן, אימוני כדורגל ואפילו מעבר של בוב בביקורת הדרכונים במדינות השונות (שלעיתים לווה בחיפושי סרק אחר סמים – גם על כך מסופר בסרט). על פניו הוא מג’מייקה, מדינה שאינה נחשבת מפותחת טכנולוגית, בוודאי לא בשנות ה-70 ״ב אבל כנראה שצלם עם חוש היסטורי ותיעודי חד, תיעדו אותו בזמן אמת ונתנו לכולנו את ההזדמנות לחזות באגדה מתהווה, חיה ומתה.

* אגב, מסתבר שהכותרת “בוב מארלי חי בסרט” ניתנה ע”י “מישהו” אחר בעבר…נשבע לכם רק עכשיו חיפשתי בגוגל ובמקרה מצאתי….באמת שחשבתי על זה לבד 🙂

Bob Marley (Taken from Marley's official Facebook profile)

Bob Marley (Taken from Marley’s official Facebook profile)

Advertisements

Come in here, D…

For you, the accidental reader of this blog:

Come in here, Dear boy, have a cigar.
You’re gonna go far,
You’re gonna fly high,
You’re never gonna die,
You’re gonna make it, if you try – They’re gonna love you.

(Roger Waters, 1975)